עז' המנוח ניב יבור ז"ל ואח' נ' המרכז הרפואי "הלל יפה" ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים"), לתיקון טעויות סופר שנפלו בפסק הדין שניתן על ידי בתיק זה ביום 11.9.11, כדלקמן:

תיקון סכום השכר הממוצע במשק, הנכון ליום מתן פסק הדין.

תיקון חישוב השכר שנעשה על בסיס שכר ברוטו ולא על בסיס שכר נטו.

תיקון חישוב שכ"ט עוה"ד, שנעשה על בסיס 15% מסכום הפיצוי.

תיקון פסיקת ההוצאות לנתבעת מס' 5.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבה מס' 6 - בטענה שלא נפלה כל טעות בפסיקת הוצאותיה ושכ"ט באת כוחה ואילו שאר המשיבים – בטענה שאין מדובר בטעויות הנכללות בגדר "טעות סופר", אותן רשאי בית המשפט לתקן.

עו"ד עאסי, ב"כ המדינה, מבקשת, כי אם ביהמ"ש ייעתר לבקשת התיקון, יתקן גם טעות שנפלה, לדעתה, בפסק הדין, בפסיקת הפרשי הצמדה וריבית על הפיצוי שנפסק בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

3.אכן בפסק הדין נפלו, לצערי, מספר טעויות.

חישוב ההפסד בשנים האבודות נעשה, בטעות, על בסיס שכר נטו, במקום ברוטו. מאחר שמדובר בתביעת נזיקין (ולא בתביעה על פי חוק הפיצויים), ברי שחישוב השכר צריך להיות על פי שכר ברוטו. בעת שכתבתי את פסק הדין לא נעלם מעיניי, כמובן, שהגם שהמנוח נפצע בתאונת דרכים, הרי אין פציעתו מכוסה ע"י חוק הפיצויים ולכן היא הוגשה כתביעת נזיקין וכך יש גם לחשב את הפיצויים. כן ערה הייתי לכך, שחישוב פיצוי הנזיקין (בניגוד לחישוב פיצויים על פי חוק הפיצויים), נעשה על פי שכר ברוטו, ללא ניכוי מס ורק בטעות ובהיסח הדעת, נעשה החישוב על פי שכר נטו.

בדיקת השכר הממוצע במשק נכון ליום כתיבת פסק הדין העלתה, כי גם בענין זה נפלה טעות בנתון שנכתב בפסק הדין ושעל פיו נעשה החישוב.

כמו כן נפלה טעות בחישוב שכה"ט שנפסק לתובעים. בפסה"ד צויין, במפורש, כי נפסק שכר בשיעור של 15% אולם החישוב עצמו היה מוטעה.

4.מאידך – לא נפלה כל טעות בפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לגבי המשיבה מס' 5.

כמו כן לא נפלה טעות בנוגע לפיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

5.אני דוחה את טענת המשיבים לפיה אין מדובר בטעויות שניתן לתקנן במסגרת "טעות סופר".

הוראת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), המסמיכה את ביהמ"ש לתקן טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה שיצאה מלפניו, מגדירה "טעות" כ: "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה." המילים "וכיוצא באלה" מצביעות על כך שאין מדובר "ברשימה סגורה" של מקרים ועל מנת להבין מה ייחשב כטעות סופר ומה לא, היה צורך לעמוד על תכליתו של סעיף 81 לחוק.

בנוגע לתכליתו של סעיף 81 ולגדרי גבולותיו נאמר בע"א 8375/02 ערעור שכנגד מדינת ישראל נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע"מ, (לא פורסם, 23.2.2003):

"תכליתם של הליכים לתיקון פסק דין, בין אם המינוח שננקט בגידרם הוא 'תיקון' או 'הבהרה' היא ליתן תוקף לכוונתו המקורית של בית המשפט, אשר נתן את פסק הדין או ההחלטה. ברוח זו צויין, ביחס לסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, כי הוא נועד לאפשר לבית המשפט '... לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה" (דברי כב' השופט מצא בע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, פ"ד מז(17 (4, בפיסקה 5 לפסק הדין)." (ההדגשה אינה במקור).

המבחן שנקבע בפסיקה כמבחן המבדיל "טעות סופר" מטעות רגילה, נעוץ בשאלה האם מדובר בענין אשר ביהמ"ש רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה "אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת", אם לאו. אם ביהמ"ש היה ער לענין בעת הדיון, אך טעה בעת הכתיבה, רשאי הוא לתקנו במסגרת "טעות סופר". אם ביהמ"ש לא היה ער, כלל, לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר שנכון היה לפסוק אחרת. ראו: ע"א 6091/06 ג'ורג' הלון נ' יוסף בלייר, (לא פורסם, 13.3.2008).

6.בענייננו, כאמור – ערה הייתי לכך שיש לחשב את ההפסדים לפי שכר ברוטו ולא נטו וכוונתי היתה לחשבם, כאשר הבסיס לחישוב הוא השכר הממוצע במשק, כפי שאף נכתב, במפורש, בפסק הדין ורק בטעות נלקח, לאורך כל החישוב, שכר נטו במקום ברוטו ובנוסף, נפלה טעות טכנית בנתון של השכר הממוצע, כפי שהיה נכון למועד כתיבת פסק הדין.